חוק המרפסת

תיקון 101 התייחס למספר סעיפים מרכזיים והטמיע שינויים מהותיים בניהם:

1. הרחבת סמכויות הוועדה המקומית לתכנון ובניה.
2. מתן פטור מהיתר לפרויקטים פשוטים מבחינה הנדסית, שאינם פוגעים בשלד המבנה ואינם יוצרים שינוי חזות למבנה, סיכון, הפרעה או מטרד (דוגמת הוספת שער/גדר, פרגולה/הצללה למרפסת קיימת).
3. קביעת גודל מרפסת/תוספת מקסימלי לצורך עמידה בתבחינים למסלול רישוי מקוצר.
4. הטמעת מסלולי רישוי מקוצרים לתוספות בניה מסוג מרפסת/ממ"ד.
5. ריכוז הליכי אישור תחת גורם מוסמך אחד.
6. הנגשת שירותים מקוונים להגשת בקשות והעברת מסמכים.
    

החוק בישראל קובע כי תוספת מרפסת תלויה למבנה מחייבת את הסכמת 75% מבעלי הדירות במבנה, גם אם אלו אינם מעוניינים ליישם תוספת כזאת בעצמם.

ברמה הטכנית והתפעולית, ניתן לבנות מרפסת תלויה לדירה אחת או יותר, ללא תלות או חובה בבניית מרפסות לכלל הדירות במבנה. יחד עם זאת, רשויות מקומיות מסוימות נוהגות תקנות שונות, ועשויות לדרוש הסכמה רחבה ובניה משותפת של מרפסות לכלל השכנים, וזאת בשל שיקולי נראות חיצונית של חזית המבנה. בעת תכנון של מרפסת תלויה חשוב להתעדכן אל מול הרשות המקומית לגבי התקנות והדרישות שהיא מעמידה, לבדיקת היתכנון ואפשרויות.